#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. מתי הקינים ושעיר המשתלח מתפרשים ומנין?	"קינים אין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשית כהן דכתיב &quot;ולקחה&quot; וכתיב &quot;ועשה&quot; או בזה או בזה.<p dir=""rtl"">חטאת אינה מתפרשת אלא בגורל, ולא בקריאת השם אף שניתן לעשות ק&quot;ו ומה קינים שאינם נקבעים בגורל בשעת לקיחה או עשיה נקבעים ע&quot;י שם שעירים שנקבעים ע&quot;י גורל ודאי שיקבעו ע&quot;י קריאת שם לכן כתיב &quot;ועשהו חטאת&quot; הגורל עושה חטאת ולא דבר אחר.</p>"	יומא מא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: 1 עשיר שהביא קרבן עני ועני שהביא קרבן עשיר האם יצאו ידי חובה במצורע ובשאר חיובים?	"מצורע עשיר שהביא קרבן עני לא יצא דכתיב &quot;זאת&quot;, אבל עני שהביא קרבן עשיר יצא דכתיב &quot;תורת&quot; לרבות.<p dir=""rtl"">מטמא מקדש עשיר שהביא קרבן עני רבי אלעזר א&quot;ר אושעיא שלא יצא ורב חגא אמר בשמו שיצא ואינו דומה למצורע שממעטים במצורע &quot;ואם דל הוא&quot; דוקא הוא.</p>"	יומא מא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: 2&nbsp;&nbsp;מדוע קושר לשון של זהורית בראש השעיר והאם קושר גם על שעיר הנשחט?	על שעיר המשתלח קושר בין קרניו כדי שלא יתערבו ביניהם, וכן שלא יתערבו עם שעירים דעלמא, לכן ודאי שאף בשעיר הנשחט קושר לשון של זהורית שלא יתערב עם שעירים דעלמא, אם כן הביאור במשנה 'ולנשחט כנגד בית שחיטתו' קאי על קשירה ולא על העמדה.	יומא מא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: 3 מה השיעור של הלשון בפרה, שעיר, מצורע, ומדוע?	"פרה - למ&quot;ד בעי כובד, יש לה שיעור ואמר ר' יונתן עשרה זוז, למ&quot;ד אין לה כובד, לא בעי שיעור וכן דעת רב יוסף בביאור דברי ר' יצחק (ויתכן ששיעורה בשקל). אמר ר' יוחנן פליגי בה רבי שמעון בן חלפתא ורבנן חד אמר משקל עשרה זוז וחד אמר משקל שקל, אמר ליה רבי ירמיה מדיפתי לרבינא לא בפרה פליגי אלא בשעיר.<p dir=""rtl"">שעיר המשתלח - משקל שני סלעים. לדעת רבינא בזה נחלקו ר&quot;ש בן חלפתא ורבנן כנ&quot;ל.</p><p dir=""rtl"">של מצורע - משקל שקל.</p>"	יומא מא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: 4 עץ ארז ושני תולעת שקלטתן שלהבת בפרה האם כשרה (ובמה זה תלוי)?	רב אמר כשרה ובברייתא איתא שיביא לשון אחרת, ביאר אביי אם קולחת יביא לשון אחרת, אם נכפפת כשרה, ורבא אמר שתלוי במחלקות האם לשון בעי כובד, שהברייתא היא כדעת ר&quot;א בר&quot;ש שאמר שכורכן כדי שיהיה כובד ויפול לתוך שריפת הפרה, ודעת רב כדעת רבי שאין צריך כובד והטעם שכרכן כדי שיהיו כולם באגודה אחת (דבעינן לקיחה אחת).	יומא מא:		
